אני רוצה לכתוב על מצבי הבריאותי

חשבתי כשה קבלתי את הטרופה של המחלה שיש לי אני יתחיל ללכת בלי הליכון כמו שהייתי לפני

המצב הדרדר ללא טרופה מתהימה בגלל זה הסבל המיותר שאני נמצאת בו   הייתי בקל עכשיו אני בנוני לא הייתי מגיעה לזה אם טיפלו בי נכון

כי אמרו לי שלטרשת הנפוצה אין טרופה האמנתי להם לא חפסתי רופאים אחרים כל כמה חודשים הטקפה של המחה אישפוז

נותנים טרופה שנקראת קורטיזון ומשחחרירים אותי עד להתקפה הבאה והיו הרבה התקפות

בהפעם אחרונה  לא עזרו  הטרופה שנותנים נכנסתי ויצאתי מבית חולים באותו מצב  הלכתי לרופא שאני אצלו במעקב

אמר לי אין מה לעשות תיקנה כסא גלגלים וזהו אין טרופה למחלה הזאת חזרתי הביתה כמו שבר כלי לא מתפכדת  רק בוכה יום ולילה

עד כדי כך המצב שלי שלא חשבתי לראות רופא אחר חבת דעת מקצועית  אחרת שמעתי רק מה שאמרו לי בבית חולים בלינסון בפתח תקווה

עברו יותר משניית עד שהתעוררתי מן הכיפאון והלכתי לרופא מומחה בהדסה עין כרם בירושליים  כל כך התפלאה  שלא קבלתי טרופה מתהימה

שיש למחלה הנמצאת בסל הטרופות שאני זכאית לה ללא תשלום ומיד רשמה לי אותה

לקח כמה חודשים עד שקופת חולים אישרה והיום אני מקבלת כל שבוע 3זריקות הם לא מבראים אבל עוצרים את ההתקפות

שהייתי מקבלת כמעט כל כמה חודשים חסכו ממני את האשפוזים והטיפול שנתנו לי שמחזיק 3חודשים ושוב התקפה ובית חולים

אבסורד לשמוע דברים כאלה לא חשבתי שעל עצמי אני מדברת וכותבת דברים כאלה אוליי לפני הרבה שנים היו  מצבים כאלה שלא נותנים לחולה

טרופה שמגיעה לו ומאושרת ובסל הטרופות שהמדינה נותנת למה דפקה אני נפלתי בפח שאי איפשר לצאת ממנו

כי מה שנפגע לא יחזור  היום לא הייתי צריכה הליכון אם היו נותנים לי את הטיפול הנכון בזמן איפה הצדק בעולם הכל הפוך על הפוך

כל כך כואב לי אם לא הלכתי להיתעציות לך תדך איפה היום הייתי נמצאת 

הרופא אמר לי שיש לי מזל שקבלתי את המחלה עכשיו בגיל מבוגר כי יש שמקבלים את המחלה יותר צעירים אמרתי לו להם מהר אתם

נותנים להם את הטרופה הנכונה ולא סובלים מה שאני סבלתי הוא לא עונה לי אבל אמר לי שרצה לתת לי את הטרופה כשה המצב יותר גרוע

אין סיכוי יותר גרוע מיזה כל כמה חודשים אישפוזים וקורטיזון וחוזר על עצמו ככה כל הזמן איך לא חשבתה לתת את הטרופה זה אבסורד מה שעברתי

עכשיו כמעט שנה וחיצי אני מקבלת 3זריקות בשבוע    בהתחלה היו לי טופעות לוואי קשות בהדרגה הפחיתו עדיין יש אבל הרבה פחות

אני מקווה מאד מאד שאוליי יום יבוא באיזו שלב יערו לי יותר  אפילו קצת יותר מעכשיו אני מחכה ליום הזה בתיקווה רבה רבה

ובעזרת ה אל שיעזור לי מילמעלה ואליו אני מתפללת שמצבי לא ידרדר  שלא יזדקק לאף אחד בכוחות עצמי יעשה כל הדברים הבסיסיים

שאני ימשיך להכין כל הדברים לבשל לאפות

גם לתפקד כל משה אני צריכה לבדי בלי עזרה גם לצאת לטייל כאן בסיבה הקרובה וכל המשפחה בראים ושמחים ומאושרים העזרת השם הכל יהיה טוב