ראש חודש ניסן - לילת אל-בשישה
ראש חודש ניסן מצויין בקרב יוצאי תוניסיה באופן ייחודי וחגיגי ומכונה "לילת אל-בשישה". הבשישה הינה תערובת של מיני דגנים קלויים וטחונים בתוספת של תבלינים, פירות יבשים ושמן זית, אותה אוכלים כל בני הבית.
אבי המשפחה פותח את הטקס, הוא יוצק ביד שמאל שמן זית על אצבעו וכן על אצבעות בני ביתו, וזאת לתוךהקערה שבה הוכנה קודם תערובת "הבשישה" ובוחש ביד ימינו את התערובת באמצעות מפתח הבית.
מקרה שקרה בערב ראש חודש ניסן שנה וחצי בערך אחרי שאמא נפטרה, הייתי באמצע הכנת ארוחת ערב חגיגית ליל בשישה, לפתע מגיעים שוטרים נכנסים ותוך דקות כל הבית מתמלא שוטרים, מחפשים בכל הבית בארונות בחדרים חופרים בחצר, לא היה לי מושג מה הם מחפשים.
אחד מהם הלך לחנות לקרא לאבא, לאבא היה חנות לבדים ושני חייטים. בד"כ כל מי שקונה בד היה מתייעץ עם אחד החייטים והיו תופרים לו מה שביקש והיה יוצא עם בגד מוכן.
כשאבא הגיע לבית הוא ראה אותי, את מישה אחותי ואת האחים הקטנים, האחים הגדולים יותר היו בתלמוד תורה, אבא אמר לי אל תדאגי אין לי כלום, שיחפשו, הם לא ימצאו כלום בטח טעות או קנאה של מישהו אחר, אל תפחדי, קחי את הילדים לשכנים עד שהשוטרים ילכו, אל תפחדי הכל יהיה בסדר.
כשעמדתי לצאת ראיתי את אחד השוטרים שהיה חבר של אבא, שאלתי אותו מה קרה? מה אתם מחפשים כאן?
בהתחלה הוא לא רצה לענות לי כי הרבה שוטרים היו מסתובבים בבית והוא פחד שיחשבו שהוא עוזר לנו, אז הוא לחש לי שהם תפשו הרבה אנשים שמוכרים תה בשוק השחור ושאמרו בחקירה שאבא שלך קנה מהם ויש לו מלאי גדול בבית.
בגלל זה אנחנו מחפשים, אבל אל תפחדי הכל שקר אין כאן כלום, בטח עוד מעט נעזוב, אל תלכי עם הילדים תשארי.
אחרי כמעט שעה של חיפושים הם לא השאירו מקום שלא הפכו, אפילו חפרו באדמה בחצר. הם הפכו את כל הבית ולא מצאו שום דבר, לאט לאט התפזרו השוטרים ונשארו רק המפקד ושוטר נוסף.
נגשו אלי כי הייתי הילדה הכי גדולה, והמפקד אמר לי תשמעי לא מצאנו כלום בטח הלשינו עליו סתם, אבל בכל זאת צריך לקחת את אבא למשרד לחקירה הוא יחזור עוד הערב אל תדאגי וככה היה.
אחרי בערך חצי שעה בא אחד החייטים שבחנות, ערבי שאבא קיבל לעבודה למרות שאף אחד לא רצה להעסיק אותו כי הוא היה חייט מתחיל.
הוא סיפר לי שהיו כמה שוטרים בחנות שרצו שידבר רע על אבא, אבל הוא לא פחד ואמר להם שהוא אדם טוב ובזכותו הוא מתפרנס מהעבודה שנתן לו, איך אתם רוצים שאני אשקר עליו.
הוא סגר את החנות והביא לי את המפתחות, הוא אמר שהוא לא יכול לתפור עד שאבא יחזור, בינתיים עברו כמה שעות, הלילה ירד ואבא לא עדיין לא חזר, לא ידעתי מה לעשות כל השכנים ואנשי הקהילה דואגים אבל אף אחד לא יודע למה הוא לא חוזר.
השכבתי את האחים הקטנים לישון ואני והאחים הגדולים ישבנו וחיכינו, שלחנו מישהו לשאול, פעמיים הלך וחזר ללא תשובה בפעם השלישים אמרתי לו אל תחזור תחכה עד שיתברר מה קורה, וככה עשה חיכה כל הלילה וגילה שאבא עדיין בחקירה, כי ערבי אחד מתעקש שהוא מכר לאבא! ואבא אומר שלא מכיר אותו ולא קנה ממנו כלום.
בבקר הייתה שמועה שבעיר אחרת לקחו עוד כעשרים יהודים לחקירה ולא מדובר בתה אלא בזהב בשוק השחור, עשרים היהודים שלקחו היו צורפים אבל אבא לא היה צורף. היה לו חנות בדים, אז מה הם רוצים ממנו?
האשימו אותם שקנו זהב בשוק שחור והעמידו אותם למשפט, כמה מהם הספיקו לברוח לחוץ לארץ, אבא חזר רק למחרת בשעה חמש אחרי הצהרים כל היום דאגנו לו לא ידענו מה קורה איתו, שמועות מגיעות מכל מקום כל אחד מוסיף משהו חדש והסיפור מתנפח.
מישהו סיפר שתפסו כמה ערבים ואחד מהם האשים את אבא, אבל הוא עשה טעות כי אבא לא מוכר זהב ולא צורף, חשב להפיל את התיק עליו אבל לא הצליח.
אבי המשפחה פותח את הטקס, הוא יוצק ביד שמאל שמן זית על אצבעו וכן על אצבעות בני ביתו, וזאת לתוךהקערה שבה הוכנה קודם תערובת "הבשישה" ובוחש ביד ימינו את התערובת באמצעות מפתח הבית.
מקרה שקרה בערב ראש חודש ניסן שנה וחצי בערך אחרי שאמא נפטרה, הייתי באמצע הכנת ארוחת ערב חגיגית ליל בשישה, לפתע מגיעים שוטרים נכנסים ותוך דקות כל הבית מתמלא שוטרים, מחפשים בכל הבית בארונות בחדרים חופרים בחצר, לא היה לי מושג מה הם מחפשים.אחד מהם הלך לחנות לקרא לאבא, לאבא היה חנות לבדים ושני חייטים. בד"כ כל מי שקונה בד היה מתייעץ עם אחד החייטים והיו תופרים לו מה שביקש והיה יוצא עם בגד מוכן.
כשאבא הגיע לבית הוא ראה אותי, את מישה אחותי ואת האחים הקטנים, האחים הגדולים יותר היו בתלמוד תורה, אבא אמר לי אל תדאגי אין לי כלום, שיחפשו, הם לא ימצאו כלום בטח טעות או קנאה של מישהו אחר, אל תפחדי, קחי את הילדים לשכנים עד שהשוטרים ילכו, אל תפחדי הכל יהיה בסדר.
כשעמדתי לצאת ראיתי את אחד השוטרים שהיה חבר של אבא, שאלתי אותו מה קרה? מה אתם מחפשים כאן?
בהתחלה הוא לא רצה לענות לי כי הרבה שוטרים היו מסתובבים בבית והוא פחד שיחשבו שהוא עוזר לנו, אז הוא לחש לי שהם תפשו הרבה אנשים שמוכרים תה בשוק השחור ושאמרו בחקירה שאבא שלך קנה מהם ויש לו מלאי גדול בבית.
בגלל זה אנחנו מחפשים, אבל אל תפחדי הכל שקר אין כאן כלום, בטח עוד מעט נעזוב, אל תלכי עם הילדים תשארי.
אחרי כמעט שעה של חיפושים הם לא השאירו מקום שלא הפכו, אפילו חפרו באדמה בחצר. הם הפכו את כל הבית ולא מצאו שום דבר, לאט לאט התפזרו השוטרים ונשארו רק המפקד ושוטר נוסף.
נגשו אלי כי הייתי הילדה הכי גדולה, והמפקד אמר לי תשמעי לא מצאנו כלום בטח הלשינו עליו סתם, אבל בכל זאת צריך לקחת את אבא למשרד לחקירה הוא יחזור עוד הערב אל תדאגי וככה היה.
אחרי בערך חצי שעה בא אחד החייטים שבחנות, ערבי שאבא קיבל לעבודה למרות שאף אחד לא רצה להעסיק אותו כי הוא היה חייט מתחיל.
הוא סיפר לי שהיו כמה שוטרים בחנות שרצו שידבר רע על אבא, אבל הוא לא פחד ואמר להם שהוא אדם טוב ובזכותו הוא מתפרנס מהעבודה שנתן לו, איך אתם רוצים שאני אשקר עליו.
הוא סגר את החנות והביא לי את המפתחות, הוא אמר שהוא לא יכול לתפור עד שאבא יחזור, בינתיים עברו כמה שעות, הלילה ירד ואבא לא עדיין לא חזר, לא ידעתי מה לעשות כל השכנים ואנשי הקהילה דואגים אבל אף אחד לא יודע למה הוא לא חוזר.
השכבתי את האחים הקטנים לישון ואני והאחים הגדולים ישבנו וחיכינו, שלחנו מישהו לשאול, פעמיים הלך וחזר ללא תשובה בפעם השלישים אמרתי לו אל תחזור תחכה עד שיתברר מה קורה, וככה עשה חיכה כל הלילה וגילה שאבא עדיין בחקירה, כי ערבי אחד מתעקש שהוא מכר לאבא! ואבא אומר שלא מכיר אותו ולא קנה ממנו כלום.
בבקר הייתה שמועה שבעיר אחרת לקחו עוד כעשרים יהודים לחקירה ולא מדובר בתה אלא בזהב בשוק השחור, עשרים היהודים שלקחו היו צורפים אבל אבא לא היה צורף. היה לו חנות בדים, אז מה הם רוצים ממנו?
האשימו אותם שקנו זהב בשוק שחור והעמידו אותם למשפט, כמה מהם הספיקו לברוח לחוץ לארץ, אבא חזר רק למחרת בשעה חמש אחרי הצהרים כל היום דאגנו לו לא ידענו מה קורה איתו, שמועות מגיעות מכל מקום כל אחד מוסיף משהו חדש והסיפור מתנפח.
מישהו סיפר שתפסו כמה ערבים ואחד מהם האשים את אבא, אבל הוא עשה טעות כי אבא לא מוכר זהב ולא צורף, חשב להפיל את התיק עליו אבל לא הצליח.