כמו בכל שנה אנחנו נוסעים בחג ראש השנה וגם בחג פסח לעיר זרזיס אצל סבא וסבתא מצד אבא לחוג את החג אצלם
כשה אנחנו נוסעים היינו הולכים עם סבתא לראות איך חולבת את העזים היה כיף כל בוקר קמים מוקדם והולכים איתה לדיר איפה נמצאים העזים שתיים
כשה אמא נפטרה היה אבא נוסע להביא את הסבא וסבתא וגם העזים ללא העזיםפ לא היו באים וככה גם העזים היו באים איתם
לשכן היה מחסן גדול היה מסקים שיהיהו אצלו עד שיחזרו אחרי החג
היה עובד אצלנו שקראו לו מסעוד כל בוקר הולך למחסן מביא לסבתא את העזים לחלוב אותם בקר וערב
בבקר הילדים אחים שלי עוד לא קמים אבל בערב זה סיפור הם רוצים ללכת עם מסעוד והעזים לאחזיר אותם למחסן
אז היינו הולכים שביארה אחריו מזל שזה כמה ימים אחרי החג היו חוזרים והעזים גם
יום אחד מסעוד הלך להביא את העזים הוא בבא רק עם אחת סבתא אומרת לו מה איפה השניה גם סבא הצתרף גנבו לנו את העז
מהצעקות אחים שלי התעוררו ושמעו איך אמר להם שהשניה ילדה גדי קטן בגלל זה לא הביא אותה
עכשיו הבעיה גדלה כולם רוצים לראות את הגדי שנולד אבל קודם סבתא צריכה לחלוב את העז שהביא אחר כך נלך
בנתיים היינו מסתקלים איך סבתא חולבת וכולם רוצים לחלוב גם לאט לאט סבתא סיימה ומסעוד לקח את העז וכולנו איתו
הבעיה עכשיו אף אחד לא רוצה לחזור הביתה ואני צריכה צהכיו ארוחת צהוריים מה לעשות איך ניתן להם לעזוב
מזל שהיה לי בכיס כמה אגורות נתתי למסעוד לקנות סוכריות מהר הלך וקנה עכשיו כולם באו לקחת סוכריה אני אמרתי רגע רגע
תגידו שלום לגדי ורק בבית תקבלו את הסוכריות בהתחלה היססו אבל אחרי הבטחה שמחר נבוא עוד פעם לבקר את הגדי וככה כולנו חזרנו הבית
היה מאוחר האוכל לא היה מוכן מרוב התרגשות גם אבא הגיע קצת מאוחר והכל חזר למקומו
אבל כל היום דברנו על הגדי שהארנו אותו אחד האחים אמר לפחות הוא לא לבדו יש לו אמא שלו ולנו אין השני ענה אבל אמא שלנו בשמיים היא שומרת עלינו תמיד
ואני מהצד שומעת ודמעו זולגות לי מהר שטפתי פנים שלא יראו הם עוד קטנים לא מרגיגים כמוני את חסרונה היום יומי של אמא וככה עברו השנים