שלום כתה א

הייתי בת 5 ורציתי ללמוד בבית הספר כמו כולם אבל ניתן להתחיל כתה א רק  בגיל 6.

בכל זאת בקשתי מאבא לקנות לי לוח וגיר והתישבתי מול הבית ספר בבקר על המדרכה כי אסור לי להיכנס לכיתה.

מה שהמורה רשמה על הלוח כתבתי על הלוח שלי בלי להכיר את האותיות שהיא כתבה, העתקתי בצורה יפה ומסודרת אבל לא יכולתי לקרוא את האותיות.

כשהתלמידות יצאו להפסקה אני הלכתי הביתה עד למחרת.

כשחזרתי הביתה הייתי כל כך שמחה כאילו הלכתי בעצמי לבית ספר, עם שתי האותיות שהעתקתי מהלוח אבל בלי לדעת איך לקרוא להם ,

בבית בקשתי מאמא  שתלמד אותי לקרא את האותיות וככה היה, היא לימדה אותי שהאות הראשונה אלף והשניה בית וכך הלאה כל יום וכל בקר מחדש לאחר שהייתי עוזרת לאמא עם האחים שלי הייתי  יוצאת לבית הספר ומעתיקה כל מה שהמורה רושמת ובבית אמא מלמדת אותי לקרא את מה שכתבתי.

יום אחד התחיל לרדת גשם כשישבתי בחוץ, המורה שראתה אותי בחוץ בגשם הכניסה אותי לכיתה ואז בדקה את הלוח שלי לראות מה כתבתי. כשהיא ראתה שאני יודעת לקרא אמרה לי שממחר אני אצטרף לכתה כמו שאר התלמידים.

שמחתי מאוד  להיות חלק מהכתה ותלמידה מן המניין בבית ספר, עכשיו אני צריכה ילקוט לא רק לוח וגיר והפעם יצאתי עם התלמידות לחצר בהפסקה ונשארתי עד סוף היום. 

חזרתי הביתה וסיפרתי לאמא מה קרה בבית הספר ואז חיכיתי שאבא יחזור מהעבודה כדי שיקח אותי לקנות ילקוט וכל מה שצריך מהרשימה שהמורה נתנה ל,י ועכשיו הרגשתי  ממש כמו תלמידת כתה אלף.

עבר חודש ועוד חודש ויום אחד נכנסו כמה אנשים מכובדים לכיתה והמורה נלחצה ללא שום סיבה. אחד מהם ברך אותנו והתחיל לשאול שאלות, הרמתי אצבע ועניתי נכון על כמה שאלות וכששאל לשמי עניתי לו.

הוא פתח את היומן כדי לחפש את השם שלי ולא מצא, הוא שואל את המורה למה אני לא רשומה ביומן והמורה סיפרה לו את כל הסיפור ואז הוא הוסיף את השם ליומן כדי שאהיה חלק מהכיתה בצורה רשמית.